מה דרך ההתמודדות שלי?

להיות במשימה זאת הברכה וההתמודדות שלי.

להיות מוקפות בראבק של אהבה ורצון טוב.

באופן פלאי הגעתי לחמ״ל ביום השני ללחימה.

הייתי אחרי תאונת כוויות, חבושה כולי ביד. רציתי לעזור ולו במעט. במה שאוכל.

תוך יום, הבנתי שזה לא לעזור - זה לברוא.

לברוא ולהקים מערכת שתצליח לקלוט את הפניות מהשטח, מהחיילים ולהשיג את הציוד.

ככה התחילה דרך ההתמודדות שלי, נכון לעכשיו. וככה הכרתי את החברות נשים שתוך יום הפכו לאחיותיי לחמל, מחוץ לחמ״ל וחברות הנפש שלי לדבר איתן.

עם כל משלוח שיוצא לחיילים עם ציוד שישמור עליהם אני טיפה נושמת. מתרחבת.

הדרך שלי להתמודד זה לחבק את אחיותיי החדשות כשהן נשברות, ולהפך.

זה להקשיב, לדבר, לשתף - בתוך המשימתיות.

לזכור את המוטיבציה החזקה ביותר, ולהמשיך. לגייס תורמים ותרומות, למצוא ספקים, לספק ליחידות.

עוד יהיה הרבה עם מה להתמודד בעם שלנו.

אבל כל יום ביומו, ועכשיו אני במשימה.